17/10/2024
english version after the hebrew one:
סוף סוף אני יורד רגע מרכבת ההרים של החיים כדי לחזור בזמן לתחילת החודש (גם לתחילת השנה היהודית), ולנסות לסכם את מה שקרה שם.
כנס הביבליותרפיה האירופאי הראשון.
ששמענו על הכנס מייד ידענו שנהיה שם.
שני כרטיסי טיסה נקנו מבעוד מועד והציפייה וההכנות החלו.
ההגעה לכנס גם היתה רכבת הרים של חוסר וודאות. האם המלחמה תמנע מאיתנו להגיע. בשדה לוח טיסות אדום מלא בביטולים ואנחנו מהטיסות הבודדות הירוקות, וגם יוצאים בזמן.
אבל אז נתגלה שהמטוס תקול, ציפורים נודדות נתקלו ונתקעו במנוע. המנוע והציפורים לא שרדו את המפגש והטיסה נדחית למועד לא ברור.
הגענו עד לכאן ועכשיו נחזור הביתה?
להפגת המתח והציפייה עזר בקבוק יין לבן שנשתה עד טיפתו האחרונה טרם הטיסה שסוף סוף הגיעה.
במקום נחיתה נוחה אחהצ. נחתנו בשעת לילה קרירה.
רכבת ההרים של החיים זימנה לנו נהג מונית שנוהג ללא חגורת בטיחות כחלק ממנטרת החיים, וגם אינו משתמש בברקס אלא אם כן זה הרגע האחרון.
מיטת המלון קיבלה אותנו בברכה.
ההתרגשות בבוקר היום הראשון היתה גדולה. גם לי וגם לאפרת תוכננו סדנאות באותו הבוקר, את מי נפגוש, כמה יהיו, מי יהיה, איך יהיה ומה יקרה.
אומנם הרגשתי שאני שובר את השיניים במהלך הסדנה אך היא עברה בהצלחה ועניין.
התפניתי להאזין להרצאות ולדגום א.נשים מעניינים ומסקרנים.
היום הראשון היה מציף, אחריו הייתי חייב טיול ברחבי העיר והשלמת שעות שינה מהלילה הקודם.
אחרי סיבוב נוסף של שאיפת אוויר אירופי בשעות הבוקר הגיע היום השני בו התפניתי להשתתפות בסדנאות מעוררות ובמפגשים בין אישיים מסקרנים.
היומיים האלו היו רכבת הרים של שתי הרצאות, ושלוש סדנאות שמתקיימות מבוקר עד ערב במקביל. כמו ביקור בפארק אירופה בו אין סיכוי להספיק את כל המתקנים. חוויה ייחודית שבה הfomo וה jomo מתחרים ללא מנצח ומפסיד.
המשתתפים בכנס היו מרקעים מקצועיים שונים, המשותף לכולם היתה הבחירה להוסיף את זהות הביבליותרפיסט.ית לעצמם.
מתוך אמונה בכוח של השפה הזאת, של המפגש הזה עם מילים כתובות, עם סיפור שבכתב ועם נרטיב שבעל פה.
הראשוניות של הכנס נתנה לו את הקסם המיוחד שקורה רק כשדבר חדש נולד.
בסופם של היומיים, עטי הנוצה שהבאתי כבר נראו והציצו אלי בחזרה ממקומות שונים בחדר.
תחילה של מעוף משותף. תחושות של גאווה וסיפוק.
עוד הרבה מילים יכלתי לכתוב על.. מקווה שעוד מילים רבות ייכתבו כהמשך.
אסכם בשיר ובמשאלה וציפייה לאן רכבת החיים של החיים תוביל את המפגשים האלו כעת.
שיעור הא
מילים: חזי לסקלי
כְּשֶׁהַמִּלָּה תַּהֲפֹךְ לְגוּף
וְהַגוּף יִפְתַּח אֶת פִּיו
וְיֹאמַר אֶת הַמִּילָּה שׁמִּמֶּנָּה
נוֹצַר -
אֲחַבֵּק אֶת הַגּוּף הַזֶּה
וְאָלִין אוֹתוֹ לְצִדִּי.
Finally, I am taking a moment off the roller coaster of life to go back in time to the beginning of the month (also to the beginning of the Jewish year) , trying to summarize what happened there.
The first European Bibliotherapy Conference.
When we heard about the conference, we immediately knew we would be there.
Two plane tickets were purchased in advance, and the anticipation and preparations began.
The journey to the conference was also a roller coaster of uncertainty. Would the war prevent us from arriving?
At the airport, the flight board was red with cancellations, and we were among the few green flights, and we are scheduled to depart on time.
But then it was discovered, that during the landing in israel, the plane collided into a flock of migrating birds who got stuck in the engine. The engine and the birds did not survive the encounter, and the flight was postponed to an unknown date.
We got this far, and now we go back home?
A bottle of white wine, drunk to the last drop before the flight finally arrived, helped relieve the tension and anticipation.
Instead of a comfortable afternoon landing, we landed into a cold night.
The roller coaster of life brought us a taxi driver who drives without a seatbelt as part of his life mantra and does not use the brakes unless it is the last moment.
The excitement on the morning of the first day was huge. Both Efrat and I had workshops scheduled for that morning.
Who would we meet, how many would be there, who would be there, how would it be, and what would happen?
Although I felt like I was breaking my teeth during the workshop, it went successfully, and it was interesting for me and for the participants.
After the workshop I had time to listen to lectures and sample interesting and curious people.
The first day was overwhelming; afterward, I needed a walk around the city and to catch up a few sleeping hours from the previous night.
After another round of breathing European air in the morning, the second day arrived, and I had time to participate in stimulating workshops and intriguing interpersonal meetings.
These two days were a roller coaster of two lectures and three workshops held from morning to evening simultaneously.
Like a visit to Europa Park, where there is no chance to experience all the attractions.
A unique experience where FOMO and JOMO compete without a winner or loser.
The conference participants came from different professional backgrounds, all sharing the choice to add the identity of a biblio\poetry therapists to their selves.
Out of belief in the power of this technique, of this encounter with written words, with a written story, and with an tought and spoken narrative.
The novelty of the conference gave it the special magic that happens only when something new is born.
At the end of the two days, the feather pens I brought were already visible and peeking back at me from different places in the room.
The beginning of a shared journey.
Feelings of pride and satisfaction.
I could have written many more words about… I hope many more words will be written as a continuation.
I will conclude with a poem and with a wish and anticipation of where the roller coaster of life will lead these encounters now.
Lesson A
Words: Hezi Leskali
When the word becomes a body
And the body opens its mouth
And will say the word from which
It was created -
I will embrace this body
And lay it beside me.
איל איבניצקי- ביבליותרפיסט, מנכ"ל ה-מילה
